עו"ד חדוה באום -       מומחית למשפט פלילי           תחומי עיסוק צור קשר אודות המשרד פסקי דין מאמרים מן העיתונות הרצאות גישור שיתופי פעולה חקיקה

חדווה באום, עו"ד

הסדר טיעון

הסדר טיעון, או כפי שנקרא פעם: עסקת טיעון, הינו, למעשה, הסכם שנעשה בין התביעה לבין הנאשם באמצעות עורך דין.

בדרך כלל הוא נערך בשלב שבין הגשת כתב אישום לבין גזר הדין, אבל ניתן לעשותו בכל שלב, ואפילו לפני הגשת כתב אישום או אחרי גזר הדין.

הנושא איננו מוסדר בחוק, אלא הוא יציר הפסיקה, אילוץ המהווה "כלי מרכזי במנגנון אכיפת החוק", שאחרת תהיה מערכת אכיפת החוק הפלילי מוצפת ועולה על גדותיה בדיונים ארוכים ויקרים, שאת תוצאותיהם לא ניתן ברוב המקרים לנבא.

ההסדר יכול להיות הן לגבי ההרשעה והן לגבי העונש.

הסדר לגבי ההרשעה-

א. למחוק אישומים, כך שההרשעה תהיה בפחות אישומים.

ב. להקל בסעיפי האישום. לדוגמא: במקום החזקת סם למטרת סחר, החזקה לשימוש עצמי;     במקום הריגה, גרימת מוות ברשלנות; במקום שוד, גניבה.

ג. לשנות את העובדות באופן מקל. לדוגמא: להוריד עובדות מסוימות, כגון איום בסכין ולהשאיר איום במילים בלבד; למחוק כליל עובדה מסוימת, כגון: נהיגה בחוסר זהירות ולהשאיר מהירות מופרזת.

הסדר לגבי העונש-

א. יכול להיות על עונש  מוסכם, כלומר התביעה וההגנה מסכמות ומחליטות מהו העונש ההולם, לדעתן.

לדוגמא: מסכמים על עונש של 6 חדשי מאסר, שירוצה בעבודות שירות בתוספת מאסר על תנאי וקנס כספי לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

ב. יכול להיות קביעה של טווח, כלומר: מחליטים, שהתביעה תגביל את עצמה ותבקש עונש מסוים, למשל שנה מאסר בפועל, והסנגור יוכל לטעון חופשי, או לבקש עונש קל יותר, כגון: מאסר על תנאי בלבד.

ישנה אפשרות להחליף עונש בעונש, כגון פיצוי למתלונן וקנס כספי במקום מאסר.

ישנה גם אפשרות להסדר הנוגע לעצם ההרשעה, כלומר: במקום שבית המשפט ירשיע ויגזור את הדין, הוא יקבע, כי הנאשם בצע את העבירה, אבל, לאחר תסקיר מתאים משירות המבחן, יחליט להימנע מהרשעה, או בשפה המשפטית: אשם ללא הרשעה. ויטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור, דהיינו מספר מסוים של שעות בעבודות התנדבות בפיקוח שירות המבחן. אי הרשעה מהווה יתרון גדול לנאשם, שכן אין לו משמעות ברוב המקרים בהם הרשעה חוסמת את דרכו של נאשם בעתיד.

בית המשפט לא נוטל חלק במו"מ ואינו צד להסדר.

לאחר הסיכום במשרדי התביעה, מציגים הצדדים את ההסדר בפני בית המשפט.

בית המשפט לעולם אינו כבול להסדר הטיעון בין הצדדים, והוא יכול לחרוג ממנו לכל כיוון. ואולם, הנטייה הינה לכבד הסדרי טיעון ולאשר אותם, במידה ולא הייתה סטייה קיצונית ובלתי סבירה בשיקולי התביעה.

אמנה מספר שיקולים של הסנגור ויתרונות אפשריים לנאשם מהסדר טיעון:

חשש להרשעה בכל כתב האישום, כולל בעבירות שכופר בהן;

הנאשם עשה את המיוחס לו, אך מנצל את הבעיות שיש לתביעה להוכיח את התיק;

הנאשם במעצר עד תום הליכים, שלעיתים עלול להימשך יותר מאשר המאסר עליו מסכמים בהסדר;

ביטחון יחסי של הנאשם, היודע מה צפוי לו, מצב המגביר את השליטה בתוצאות;

הנאשם חוסך מעצמו עינוי דין;

חיסכון כלכלי;

שמיעת העדים תגרום להחמרה בתוצאות ובעיקר בענישה. לדוגמא: שמיעת נערה, שאביה עשה בה מעשים מגונים; עדות מפי קשישה, שנשדדה באכזריות ותופיע בוכה, רועדת ולעיתים חבולה.

יתרונות הקשורים להסכמה ספציפית, כגון: אי הפעלה של מאסר על תנאי, שהוטל בתיק קודם; אי הרשעה; הקלה בענישה; הסכמה לטיפול ו/או לפיצוי במקום מאסר;

גם לתביעה אינטרסים רבים בהסדר הטיעון, אך לא ארחיב בהם כאן ואקווה, שהסנגור יידע לנצלם היטב לטובת הנאשם בבוא העת.

לסיכום, הסדר טוב בסיסו באיזון אינטרסים ומטרתו לספק את שני הצדדים, אך תפקידו של עורך הדין של הנאשם להפיק הקלה נוספת לטובת לקוחו, להוציא את ה"עוד קצת", שמעבר להסדר המקובל ולבסוף לדעת לשכנע את בית המשפט לאשר את ההסדר ולכבד אותו.

צור קשר עכשיו:

נייד:054-4407484

E-mail: hedva20@gmail.com